|
הגדה של פסח
1967, 22X28.5, טכניקה מעורבת על הגדת פסח ומסגרת עץ
מוזיאון ישראל, ירושלים
לעתים תופש אני את עצמי בהרגשה שכמה סופרים – ואולי דווקא מהטובים והגדולים שבהם – כל משיכתם לכתיבה לא התחילה אלא באהבה לכתוב או, לצורך הנושא שלנו, נאמר, לצייר אותיות. קח שוב את עגנון. מאז ומתמיד חייתי בהרגשה שאיש זה אינו אלא עבד לפולחן של אותיות, סתם אותיות לשמן. ואם האותיות שלו מצטרפות למלים, המלים למשפטים והמשפטים לסיפורים נפלאים ואף לספרים שעשו היסטוריה, הרי כל זה כמובן חשוב ומעניין אותי אבל פחות נוגע ללבי מהאהבה הראשונית הזאת לאותיות. (מתוך שיחה עם יונה פישר, "קו 6")
הגדה של פסח
1967, 22X28.5, טכניקה מעורבת על הגדת פסח ומסגרת עץ
מוזיאון ישראל, ירושלים
|
